חוקרים באוניברסיטת חיפה בדקו תהליכי זיכרון במוח וזיהו תכונות המאפשרות להסביר כיצד נוצר זיכרון ארוך טווח .
מחקר חדש שנערך בחוג לנוירובילוגיה באוניברסיטת חיפה עשוי להוביל להבנה וטיפול טוב יותר בסכיזופרניה, אלצהיימר ופרקינסון. פרופ' קובי רוזנבלום, ראש החוג לנוירולוגיה ואתולוגיה וראש המעבדה לחקר מכאניזם מולקולארי של למידה וזיכרון יחד עם ד"ר חנוך קפצן, בשיתוף עם חוקרים אמריקאים מבית הספר לרפואה של וויסקונסין, זיהו תכונות במולקולת ה-NMDAR המאפשרות להסביר כיצד נוצר זיכרון יציב וארוך-טווח לקלט חושי, לדוגמא צליל או תמונה.