הבעיה עם רגשי אשמה היא שהם מתעסקים בעבר, בדברים שכבר התרחשו ולא ניתן לשנותם. ההתמקדות בדברים שלא ניתן לשנות מקבעת ומשחזרת את מה שהיה, במקום לאפשר למידה, הסקת מסקנות ובחירה בדרכים אחרות. וזהו בדיוק ההבדל המהותי בין רגשי אשמה ללקיחת אחריות: לקיחת אחריות לא מתעלמת מהחלק שלי בעוול שנגרם, אבל מתייחסת אליו לא מעמדה פאסיבית המבקשת לדוש ולהיתקע בעבר, אלא מעמדה אקטיבית המבקשת ללמוד ממנו מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה. |