|
אגרון
|
 |
הספר מספר את סיפורם של שחקנים חובבים, אנשים מהשורה, בעיקר מזרחים, המתגוררים בשכונות בשולי ערים גדולות. במשך יותר משלושים שנה הם מחוללים שינוי בחייהם באמצעות התיאטרון, ובו בזמן יוצרים תיאטרון פוליטי יחיד מסוגו בארץ. שלומית לב-אלג'ם ערכה מחקר מקיף ומעמיק המביא אל קדמת הבמה, את תאטרון השוליים הפוליטי. הספר מפנה את הזרקור אל בני עדות המזרח, שלא מבקשים להיבדל.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
מחקר חדש גורס כי באופן חלקי ובלתי מודע, אנו נוטים לבחור את החברים שלנו בשל ההרכב הגנטי שלהם, הדומה לשלנו. ממצאי המחקר מרחיקים לכת הרבה מעבר להשערה שאנו עשוים להתחבר עם דודנים או קרובי משפחה רחוקים. החוקרים גילו שאנו עשוים לחלוק את אותה הנטייה כלפי התנהגות מסוימת עם חברים, בין אם הם קרובי משפחה או לא. מהמחקר עולה כי יש מתאם גנטי בין בני אדם מאותה קבוצה חברתית.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
שיעור התעסוקה הכללי של המגזר החרדי בכללותו (נשים וגברים) הינו 43.2%. שיעור המשתתפים בכוח העבודה עמד על 48.5% בהשוואה לשיעור השתתפות בקרב האוכלוסייה החילונית אשר עמד על 79%, כך עולה ממחקר שערך משרד התמ"ת. 65% מהמובטלים החרדים מצהירים כי אינם מעוניינים לעבוד בעסקים מעורבים בהם אין הפרדה בין המינים או שרוב העובדים בהם אינם חרדים.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > החברה החרדית
|
 |
350,000 ניצולי שואה ,עלו לארץ עם קום המדינה- כשליש מאוכלוסיית הארץ באותם ימים.האווירה בארץ כלפיהם הייתה מתסכלת. דימויים הציבורי הירוד :"סבון", "אבק אדם" והגישה הציונית?חלוצית של שלילת הגולה - כל אלה גרמו להתנשאות כלפי הניצולים וזלזול בהם. עם חלוף שנה לעצמאות המדינה, התגוררו בישראל כ? 350,000 ניצולים, שהיוו כשליש מהאוכלוסייה בישראל. הייתה שתיקה לגבי קורותיהם,רק בשנות ה-70 נשבר קשר השתיקה.
המשך... |
|
> ניצולי שואה
|
 |
האומנם חברות שבטיות מסורתיות מלוכדות יותר מחברות עירוניות מודרניות? למה יש בתוכנו מנגנון ביולוגי שדוחף אותנו לשתף פעולה? ומה לוחץ יותר מבית משותף ישראלי? שיחה עם האנתרופולוג ד"ר דני רבינוביץ. כיצד התפתח שיתוף הפעולה האנושי לאורך ההיסטוריה; מה קרה ליחידת השיתוף הכי בסיסית, זו של המשפחה, עם הכניסה לעידן המודרני; ואילו תופעות של שיתוף מתקיימות בחברות שבטיות מסורתיות ברחבי העולם.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
האם בני אדם הוגנים כלפי אנשים אחרים ומתנהגים בצורה פרו-סוציאלית? האם אנשים מציעים הצעות הוגנות כתלות בדת ובכלכלה חופשית? ממצאי המחקר: ככל שחברה מסוימת התנהלה על בסיס כלכלה חופשית יותר, כך אנשים הציעו הצעות הוגנות יותר בכל המשחקים. במשחקים אנשים בחברות מסורתיות ללא כלכלה חופשית הציעו פחות משליש מסכום הכסף שניתן להם ככל שהכלכלה הייתה חופשית יותר כך ההצעות התקרבו יותר ויותר ל-50% מסך כל הכסף.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
מהי המשמעות התרבותית, הנפשית והחברתית של תופעות כמו יבוא מנקות ומטפלות כדי לשחרר אותנו מתפקידי הניקיון והטיפול בקרובי משפחה; תעשיית הדיאטות והניתוחים הפלסטיים; המחשב הידידותי למשתמש. כל התופעות הללו קשורות למושג "הנוחות". אורנה קזין סוקרת בספרה תופעות אלה שמשקפות, לדעתה תרבות מעמדית בין ה"אדונים" רודפי הנוחות, לבין "העבדים", שעמלים למענם כדי לעשות להם את החיים נוחים.
המשך... |
|
> ספרים חדשים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 