המחבר מתאר את הקושי של החברה להתמודד עם אחרות, ואת הנטייה שלה להדיר, לדחות ולהרחיק את הילד השונה. לטענתו, מערכות החינוך ואנשי המקצוע שעובדים בהן, מתמקדים בפרקטיקה של מיון דוגמת אבחונים והערכות, במקום להעניק דגש להכלה המותאמת לצרכים ולשאיפות של הילד. המאמר בוחן את ההשלכות החברתיות של תיוג הילדים ושל הפנמת הדימוי הפגום, ומדגים זאת בעזרת תיאור מקרה.
המשך...