 |
הם למדו את קרל מרקס, ציטטו את א.ד גורדון, דיקלמו את ברל כצנלסון וקראו את פושקין. גיל ההתבגרות עבר עליהם בתוך גבולות הקיבוץ - בשדות וברפתות, במפעלים ובמטעים, במדשאות ובחדר האוכל של המסגרת הקהילתית. כיום הם נושאי תפקידים בכירים בשוק החופשי, נמצאים בטבורו של עולם קפיטליסטי תובעני והישגי, סוגרים עסקות במיליוני דולרים ונהנים ממשכורות יפות ומבונוסים.
המשך... |
|
> אנשים במרחב הניהול
|
 |
הקיבוץ הוא הנוכח-הנעדר הגדול בשיח האדריכלי ובזירה התכנונית בישראל. "לא עיר, לא כפר", ספרו החדש של האדריכל פרדי כהנא, מסכם את ההרפתקה בת 100 השנים שקרסה אל ההפרטה - וצופה אל החלופה העתידית לעירוניות. המעבר ללינה משפחתית ולשירות עצמי בחדר האוכל, שיפרו את איכות החיים של חברי הקיבוץ אך החלישו בהדרגה את מעמדו של חדר האוכל, שהיה "המוקד השיתופי העיקרי" בקיבוץ.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
הסיפור המרכזי הוא הסיפור הפרטי של דורה, סיפור של בדידות קשה בתוך חברה קיבוצית שאמורה להיות חברה של יחד (בעלה של דורה היה עסקן של התנועה, וכמעט לא נמצא בבית; בתה היחידה התחנכה בבית הספר האיזורי של משמר העמק, והקשר ביניהן היה בעיקר מכתבים). אבל הסיפור הוא גם סיפור של מרד. יומנה של דורה בדר, ממייסדות קיבוץ מזרע, שבו חשפה את המצוקות שעוררו בה ההוויה הקיבוצית ויחסיה עם בן זוגה.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
 |
עף בכנפיים שבורות הוא סיפור חייו ויצירתו של דוד מלץ, איש העלייה השלישית, ממייסדי קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל, חקלאי, מחנך וסופר. ספרו מעגלות, שראה אור בשנת 1945, נחשב לרומן פורץ דרך, בתיאור הקיבוץ כמקום שוקק חיים, יצרים וחולשות אנוש, ועורר מייד עם צאתו מחלוקת עזה בארץ ישראל בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט. סיפור חייו של מלץ הוא מסע מרתק בין ציוני-דרך רבי משמעות בתולדותיה של הארץ.
המשך... |
|
> ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
|
 |
שמונה פעמים הוא כמעט מת. בכל פעם כמו נסחף במערבולת-קלידוסקופ רבת צבעים וצורות, ובכל פעם רק ברגע האחרון בעט בכל הכוח בקרקעית המערבולת כדי לשוב לחיות, כדי להיחלץ מהסחרור המרגיע פחדים ומרכך את קשיי הקיום. בכל פעם כמעט החמיץ את רגע האמת של ההצלה, וברגע הזה היה מופיע לעיניו החתול רב-הפנים בעל תשע הנשמות, והופעתו היא תמיד סימן דרך וקריאת כיוון, שאין להתעלם ממנה.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > סיפורי התמודדות
|
 |
קולן של האימהות בקיבוץ לא נשמע, כמדומה, מעולם כקול מובחן ונבדל הפורץ את גבולות הקולקטיב הקיבוצי ותובע "הגדרה עצמית" משלו. בחזונו השאפתני של הקיבוץ להגשים בימינו חברת מופת שוויונית, נדחקה האימהות, כמעט בלי הכנה מוקדמת, מלב ההוויה המשפחתית, לתפקיד המלווה של המטפלת (הכול יכולה) ולדמות משנית בסאגה של החינוך המשותף. האימהות "שועבדה" כליל להגשמת מטרות הקיבוץ.
המשך... |
|
> ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
|
 |
בעשרות סיפורונים, במשפטים קצובים, בנויים כשיר, מתארת המחברת ילדות והתבגרות בקיבוץ. ילדה רגישה, שעיניה קולטות את כל המראות ואוזניה את כל הקולות, מתארת תמונות קטנות של לילה בחדר הילדים, ביקור בחדר ההורים, טיול, 'הבראה', חדר האוכל, ריב בגן, מלחמה, יום הולדת, יום השואה, שבת, חג השבועות, מוות, שירות צבאי ועוד. סיפור שהוא גם סיפורה האישי של הילדה בקיבוץ.
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > קיבוצים ואנשי ההתיישבות
|
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 