כילד שסבל מהפרעות קשב הוא אפילו לא הצליח לרכוס סוודר, אבל במקום לקבל טיפול נשלח לבית ספר לנוער עברייני. היום, עם תואר שני בפסיכותרפיה ופרס על פעילות חברתית, מסייע גיא פינקלשטיין ללקויי למידה כמוהו להתקבל לאוניברסיטה. המוסדות להשכלה גבוהה, הוא אומר, עוד לא למדו לקבל את אלפי הדיסלקטים.
ביום רביעי שעבר, בטקס מכובד בבית הנשיא, קיבל פינקלשטיין, בן 40, את פרס זוסמן היוקרתי הניתן על תרומה ומצוינות בתחום השירותים החברתיים בישראל. פינקלשטיין הוא מנכ"ל עמותת לשם, המסייעת לסטודנטים עם לקויות למידה לרכוש השכלה גבוהה. במסגרת העמותה הקים פינקלשטיין 40 מרכזי תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ועדיין הוא מרגיש צורך להסביר ולתרץ. כי לדבריו "הצלחה אצל לקויי למידה הרבה פעמים לא נתפסת כהצלחה שלהם, אלא כהצלחה של מישהו שעשה זאת במקומם, מאחורי הקלעים; הצלחה של יד נעלמה, בזכות רחמים או חסדים. הרי אני עצמי כדי להצליח הייתי צריך לבצע כל כך הרבה מניפולציות, על עצמי ועל הסביבה. הייתי צריך להתחנן שלא יעיפו אותי. אז כל הזמן מתקיים בי הדיון הזה, בין הדימוי העצמי הנמוך והפגוע ובין הדימוי העצמי הגבוה. את יודעת, שכשהברבור היפהפה של אנדרסן הסתכל במי האגם הוא ראה שם את הברווזון המכוער. כך גם אני".
בקהל שבא לטקס היו גם הוריו של פינקלשטיין, יהודה ודפנה מקיבוץ חורשים. להם זה היה יום מיוחד ובעל משמעות. יהודה, היום בן 70, חלה כשגיא היה בן שנה, ומאז הוא משותק בחצי גוף. מבחינתו, ההשגים של בנו אינם דבר מובן מאליו. כילד וכנער פינקלשטיין לא הצליח ללמוד ולו יום אחד במסגרות החינוך הפורמליות. מילדות הוא התמודד עם דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה (לקות למידה מתמטית) והפרעות קשב. היום יש לו תואר שני בעבודה סוציאלית, הוא בעל תואר בפסיכותרפיה ומשרת כקצין רפואה, קב"ן בסיירת צנחנים.
כתבה המלאה במוסף עיתון "הארץ" ..