הודו. במשך שבעה ימים בשבוע, ג'סמינה קהאטום בת השמונה קמה לפני הזריחה כדי להביא מים למשפחה בה היא עובדת כמשרתת. היא שוטפת, מטאטאת ומסדרת את הבית עד 23:00 בערב, השעה בה היא הולכת לישון על הרצפה שליד חדר האמבטיה.
למעסיקיה אין סבלנות לתשישות שלה. "אני מתעייפת ושוכחת דברים, אז הם מרביצים לי", אמרה ג'סמינה בעיניים מושפלות. "הם רוצים שאצחצח להם את הנעליים, ואם אני לא עושה את זה מספיק מהר, הם מרביצים לי עם כף גדולה. אם הם רוצים ללכת לשירותים ואני לא מספיקה להביא את המים, הם מרביצים לי".
ג'סמינה עובדת כבר יותר משנה. אחרי מות אביה, אמה שלחה אותה ואת אחותה מביתן בכפר במערב בנגל לעבוד פה כמשרתות. ג'סמינה משתכרת 100 רופי בחודש - כ-2.25 דולר.
ממשלת הודו מעריכה שברחבי המדינה עובדים כ-12 מיליון ילדים מתחת לגיל 14, אולם לטענת ארגוני זכויות הילדים, המספר האמיתי קרוב יותר ל-60 מיליון. החוק בהודו אינו אוסר על עבודת ילדים, והמדינה מאפשרת להעסיק גם ילדים מתחת לגיל 14 בכל עבודה, פרט לעבודות הנחשבות "מסוכנות".
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 