מקור: הארץ - גלריה אמרה חצי-סרקסטית קובעת כי מאחוריה של כל אישה מצליחה עומדת אישה אחרת, שהרי איך אפשר לנהל קריירה בעולם של גברים ובמקביל לגדל משפחה? מטפלות המטפלות במשפחותיהן של נשים קרייריסטית מתארות את שגרת חייהן בכתבה זו, ודוחות על הסף את ממשיותו של מושג הפמיניזם. לדידן - "אין חיה כזו".
" לפעמים הבנות קוראות לי 'אמא'", מתארת אחת המטפלות, אולם לא הכול אידיליה - גם אם המטפלות לא דיברו על כך, אין ספק שבין מעסיקות לנשים המטפלות בילדיהן נוצרות לא פעם מתיחויות. ד"ר אורלי בנימין מהמחלקה לסוציולוגיה ומהתוכנית ללימודי מיגדר באוניברסיטת בר אילן מזכירה מצבים שבהם, למשל, "לא רק הילד של המעסיקה חולה, אלא גם של המטפלת. המצב המבני יוצר בעצם תחרות בין שתי נשים, מי תוכל להיות עם הילד שלה". בנימין מוסיפה, כי "המעסיקות הן לרוב נשים בעלות השכלה גבוהה, שבישראל מקושרת בדרך כלל לאשכנזיות ולרקע כלכלי מעמדי גבוה, גם אם יש חריגים. המטפלות לעומתן הן נשים שהמבנה החברתי חסם בפניהן את האפשרות לבסס השכלה וליהנות מהפריווילגיות הכרוכות בה".
ועם זאת, המטפלות כולן תמימות דעים: אף אחת מהן אינה מעידה כי היא פמיניסטית. בכך הן מייצגות את רוב הנשים הישראליות, שגם אלה מהן המנהלות חיים עצמאיים ופמיניסטיים נרתעות מהגדרה זו, הסובלת מיחסי ציבור גרועים במיוחד.
להמשך המאמר במוסף הארץ
איסוף ועיבוד : דנה רוטמן , עורכת תוכן , פרויקט הגורם האנושי , מרילנד