קשישים, זכרון ואמינות עדויותיהם בבתי המשפט

 איסוף ועיבוד : דנה רוטמן , עורכת תוכן , פרויקט הגורם האנושי , מרילנד

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת וירג'ינה מטיל צל על יכולתם של קשישים להוות עדים מוצלחים להתרחשויות שונות, ובעיקר מעלה חשש כי עדויותיהם בבתי המשפט לא תפסנה כאמינות.  

אולי הם מצליחים לזכור במדויק היכן היו כשמלחמת העולם השניה פרצה, אבל מסתבר שקשישים רבים מתקשים בזכרון לטווח קצר, וכדי לגשר על הפער בין מה שהם זוכרים באמת לבין מה שהם רוצים לזכור הם ממציאים אמיתות משלהם.

במחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה, הציגו החוקרים לנבדקים סרטים שצולמו בעת מעשי שוד בסניפי בנק. הנבדקים - חלקם תלמידי קולג' וחלקם בגילאי 60-80 התבקשו לענות שאלות אודות הסרטים בהם צפו. חלק מהשאלות נגעו בפרטים שכלל לא הופיעו בסרטים - שאלה אחת, למשל, עסקה בשוד מזוין בעוד שהשוד עצמו לא התבצע באמצעות כלי נשק.

לא זו בלבד שחברי הקבוצה המבוגרת טעו מעט יותר באשר לפרטים שהופיעו או לא הופיעו בסרטים, הם גם התעקשו במידה רבה יותר על נכונות הפרטים המומצאים וענו לשאלות בבטחון רב יותר מאשר חבריהם הצעירים. בעוד שהצעירים נטו לטעות בעיקר במקרים בהם חשו חוסר בטחון בנוגע לשאלות שנשאלו, הרי שהמבוגרים טענו בתוקף כי הם בטוחים בצדקתם.

במדינה בה אחוז ההרשעות המוטעות הגדול ביותר נגרם בשל טעויותיהם של עדי ראיה, סבורים עורכי המחקר כי מסקנותיהם עשויות להביא לשינוי המדיניות באשר לעדים מבוגרים בבתי המשפט.