הבזקים
במשך שנים ניסו חוקרים לפתח נגיפים שיתקפו גידולים סרטניים ויסייעו בחיסולם, אך רק לאחרונה נכנסו לתחום הזה חברות התרופות הגדולות. ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון רכשה חברה אוסטרלית שמפתחת טיפול נגיפי נגד סרטן, תמורת כמיליארד דולר.
נגיפים נגד סרטן

נגיפים נגד סרטן

גורם מפרסם: מכון ויצמן-דוידסון
מחבר: ד"ר ביאנה ברנשטיין
תאריך: 04.07.2018

נגיפים נגד סרטן

מאת : ד"ר ביאנה ברנשטיין

חברות התרופות החלו להשקיע הון רב בטיפולים מסוג חדש בסרטן: נגיפים שחודרים לתאי הגידול ומגייסים את מערכת החיסון להילחם בהם

בדרך כלל כשאנחנו חושבים על נגיפים עולים בדעתנו טפילים מחוללי מחלות, החל בהצטננות פשוטה וקלקולי קיבה למיניהם, וכלה בצהבת ואיידס (HIV). נגיפים חודרים לתאים חיים וגורמים להם לייצר עותקים נוספים של אותו נגיף, עד שלבסוף הם פורצים החוצה מהתא ולעתים הורגים אותו בתהליך. מנגנון כזה הוא אכן הרסני לגוף המאכסן, אך אולי אפשר לרתום אותו למלחמה בגידולים סרטניים.

במשך שנים ניסו חוקרים לפתח נגיפים שיתקפו גידולים סרטניים ויסייעו בחיסולם, אך רק לאחרונה נכנסו לתחום הזה חברות התרופות הגדולות. ענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון רכשה חברה אוסטרלית שמפתחת טיפול נגיפי נגד סרטן, תמורת כמיליארד דולר.

מנגנון הפעולה של תרופות נגיפיות אנטי-סרטניות מבוסס על תפקודה של מערכת החיסון. בשלב הראשון הרופאים מזריקים את הנגיפים ישירות לתוך הגידול, שם הנגיף מדביק את התאים הסרטניים ומעורר תגובה חיסונית מקומית. במהלך התגובה החיסונית מפרישים תאי הגידול מולקולות תקשורת שנקראות ציטוקינים. המולקולות האלה קוראות לאזור את תאי מערכת החיסון, כגון תאי T ותאים דנדריטיים, שתוקפים את התאים המודבקים כדי לחסל את הזיהום הנגיפי. כך גורמים להם לתקוף את תאי הגידול הסרטני ולהילחם בו.

דוגמה אחת לנגיף אנטי-סרטני שהונדס עוד ב-2003 היא Imlygic. זהו שמה המסחרי של התרופה talimogene laherparepvec שמבוססת על נגיף הרפס. החוקרים הנדסו את הנגיף כך שאחד החלבונים שלו, שתפקידו לנטרל את מערכות ההגנה שיש לתאים נגד הנגיפים, לא יפעל. הנגיף שהתקבל לא יכול לכן להשתכפל בתאים בריאים של הגוף. בתאים סרטניים יש שינויים רבים, ומערכות ההגנה האלו לעתים קרובות אינן עובדות. כך הנגיף המהונדס יכול להשתכפל באופן ספציפי בתאי הסרטן. כדי לחזק את יכולתו של הנגיף לעורר את מערכת החיסון החדירו לו החוקרים גֵן אנושי בשם GM-CSF שאחראי על יצירת ציטוקין, אחת המולקולות המגייסות את תאי המערכת לפעולה. החוקרים אף הראו שכאשר הזריקו לעכברים חולי לימפומה נגיף שביטא את הגֵן הזה, הגידול נסוג בצורה יעילה ומהירה יותר מאשר כשהזריקו להם נגיף שלא היה בו הגֵן.

בשנת 2015 זכתה התרופה לאישור של מנהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). תחילה התפרסם ניסוי קליני גדול שמצא שיעילות התרופה הייתה מוגבלת, שכן היא אומנם הצליחה לעכב את התקדמות המחלה אצל החולים בסרטן עור (מלנומה), אבל לא בצורה משמעותית. אולם לאחרונה התפרסם מחקר קליני קטן יותר שבו השתמשו בנגיף בשילוב עם טיפול אימונותרפי שמעורר את מערכת החיסון. הניסוי, שנערך על חולי מלנומה בשלבים שונים של המחלה, הביא לתוצאות מובהקות יותר.

טיפול אימונותרפי פועל להגברת פעילות מערכת החיסון, כך שתוכל להגיב בחוזקה נגד התאים הסרטניים. אך כדי שהפעילות החיסונית תהיה יעילה, צריך קודם כל לגייס את התאים ולהביא אותם לאזור הגידול.

 למאמר המלא באתר של מכון דוידסון , מכון וייצמן
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי

אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק