מחקרי הרגשות של פרופסור מאיה תמיר
"גם במחקרים שלי, העוסקים בתחום הוויסות הרגשי, אני מנסה לבחון השערות לא אינטואיטיביות. ההנחה של רוב החוקרים היא שוויסות רגשי נובע בדרך כלל מהשאיפה להימנע מרגשות שליליים שגורמים לנו להרגיש רע; שאיפה לחזק את הרגשות החיוביים ולהגיע לאיזון. זו אינטואיציה שגם עולה בקנה אחד עם מוסכמות תרבותיות לגבי כוחן המיטיב של אופטימיות וגישה חיובית ("תחשוב טוב, יהיה טוב" וכיו"ב). הואיל וברור מה אנשים רוצים להרגיש, השאלה העיקרית שמנחה חוקרים בתחום היא, מהן האסטרטגיות בהן ניתן להשתמש כדי להרגיש כך.
המחקר שלי מטיל ספק באינטואיציה העומדת בבסיס מחקרים אלה. הנחת היסוד המנחה אותי היא שיש סיבה שיש לנו רגשות, בין אם חיוביים או שליליים. כל הרגשות יכולים להיות אינסטרומנטאליים. רגשות ממחישים לנו מה חשוב לנו ברגע נתון (למשל, אם לאדם לא אכפת כאשר בת זוגו עוזבת אותו, כנראה שהיא לא באמת חשובה לו) ומהווים כלי יעיל לשינוי התנהגות (כאשר אנחנו נכנסים ללחץ לפני דדליין בעבודה, אנחנו עובדים יותר). אם רגשות הם אינסטרומנטאליים למגוון רחב של מטרות, מדוע שוויסות רגשות יהיה מכוון רק להגברת רגשות טובים ולא להגברת רגשות יעילים? ואם כך, אז אנשים עשויים גם לווסת רגש לא רק כדי לשנות מצב רגשי מצוי, אלא גם כדי לחולל מצב רגשי רצוי. הניסויים שלי ושל עמיתי מדגימים זאת. למשל, כאשר אנו נותנים לאנשים לשחק במשחק מחשב בו עליהם להרוג דמויות אחרות, אנו רואים כי הם משתדלים ללבות רגשות של כעס בתוכם, וזאת עוד לפני שהחל המשחק. בהקבלה לחיים האמיתיים, אפשר להניח שכאשר צפוי עימות, אנשים יפתחו כעס כלפי הצד השני אפילו אם אין להם שום היסטוריה משותפת עמו שתצדיק כעס זה.
האם הכעס יהיה מועיל? בניסויים אנו רואים כי רגש זה אכן משפר את ביצועי השחקנים. באופן דומה, אדם המכין את עצמו לברוח מפני איום יעורר בעצמו רגשות של פחד. כאמור, אמנם מבחינה ביולוגית אין הבדל בסיסי בין כעס ופחד, אך ההכרעה ביניהם בהתאם לנסיבות היא חשובה מאין כמוה, משום שהיא זו שתגרום לנו לבחור בין לחימה או בריחה (fight or flight). באופן מעניין, לפחות אצל בני אדם, זוהי הכרעה שעשויה להתחולל עוד לפני הופעת האיום עצמו."
למאמר המלא
ראו גם :
חוקרת ישראלית גילתה למה אנחנו לא מאושרים - וואלה! בריאות