מה מניע אותנו להיחשף ברשתות החברתיות וכיצד הן תומכות בקיום הנפשי שלנו ?

 ראיון מעניין עם מאיה שפילמן פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית

מאיה שפילמן, פסיכותרפיסטית ומומחית בטיפול במשחק, play therapy. החיבור יתברר בהמשך. שפילמן טוענת שלרשת החברתית יש איכויות פסיכולוגיות שתומכות בקיום הנפשי של חבריה. לצורך הדיון היא מבקשת להגדיר "חשיפה ברשתות חברתיות" כחשיפה של רגשות, תמונות, אירועים, הישגים, ומסבירה שאפילו שיתוף (share) הוא סוג של חשיפה.

הרשת החברתית מספקת יתרונות אינטואיטיביים שכבר דובר עליהם רבות, ביניהם תחושת שייכות, תמיכה, אהבה, עניין, שמירה על קשר ועל מערכות יחסים עם אנשים רחוקים, שכן הרשת עוזרת לנו להישאר בתודעה של האנשים הרחוקים מאתנו.

אבל שפילמן מאמינה כי הרשת מספקת הרבה יותר מזה, וטוענת שהמרחב הווירטואלי המשותף מסייע במילוי צרכים נפשיים התפתחותיים. "לפי הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט [ממייסדי זרם פסיכולוגיית העצמי]", היא מספרת, "בהתהוות של האישיות שלנו יש צורך התפתחותי נפשי ב-mirroring, שיקוף". לצורך התפתחות תקינה, התינוק הגדל זקוק לראות בעיני אמו כמה הוא נפלא, מיוחד, מעורר התפעלות והערצה. גם לפי הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט כבר בינקותו מזהה התינוק בעיני אמו התפעלות שחיונית להתפתחותו הנפשית. בהיעדר סיפוק הצרכים הנפשיים הללו, עלולה להיפגע תחושת העצמי של התינוק ובהמשך המבוגר -  עם חוויית עצמי מקוטעת, עצמי פגוע ותחושת ערך עצמי קשה או לא יציבה - המתקשה לעמוד בפני אתגרי הקיום.

אם חושבים על פייסבוק, למשל, הרי שכפתור הלייק ממלא את הצורך הנפשי הינקותי שלנו בהתפעלות, במיוחד תת-הכפתור wow. "הלייק הוא קתרזיס של ממש, וכמה שיותר לייקים יותר טוב", מזכירה שפילמן שבתוך תוכנו כולנו מחכים שיתפעלו מאתנו ושואפים לתת מקום לאני הגרנדיוזי שלנו, אפילו אם פעמים רבות מסתתר מאחוריו 'אני' קטן וחסר ביטחון.

השחרור מתחיל מהפוסט

אינטואיטיבית, קל יותר להבין מה מניע אותנו לפרסם הישגים ורגשות חיוביים. אבל פעמים רבות אנחנו דווקא נהנים לשתף דווקא במשהו סודי או מביך. למה, בעצם? "לפרסם משהו מביך על עצמי יכול להיות אקט משחרר" מסבירה שפילמן. "אני מוציא החוצה ממני משהו שבחוויה שלי או בתפיסה העצמית שלי הוא אולי בלתי נסבל. אני חושף את זה ומקיא את זה החוצה, גם במחיר של חשיפה. בנוסף, כשאני מפרסם משהו מביך על עצמי אני איפשהו משדר את המסר, בהפוך על הפוך, שזה קטן עליי". זו דוגמה נוספת לכך שברשתות החברתיות אף פעם אין לדעת מה באמת עומד מאחורי הפרסום והאם אנחנו באמת מכירים את מי שכביכול חושף מעצמו.

לראיון המלא