לפני כמה שנים תרמה מרים ניק מוצג מיוחד לתערוכה "כתמים של אור, להיות אשה בשואה" שהוצגה ב"יד ושם". המוצג היה סומק זעיר שהיא מצאה בגטו קרקוב כמה עשרות שנים לפני כן.
בראיון לאביבה לורי במוסף "הארץ" סיפרה לפני חמש שנים: "מצאתי ליפסטיק זרוק ובתחתית נשאר עוד קצת אודם. גירדתי מהתחתית את מה שנשאר ועטפנו את זה, אמא ואני... ותמיד לפני סלקציה היינו שמות טיפה סומק על הלחיים כדי להיראות קצת יותר טוב. גם למקלחת לקחנו את הסומק...כשהתקלחנו, מתחת למים, החזקנו אותו בין האצבעות. הוא כל כך קטן, שאף אחד לא ראה כלום".
הוא היה לצדן בשבעה מחנות - בהם פלשוב, אושוויץ, בירקנאו, ורוונסברוק - ובשתי צעדות מוות. אחרי המלחמה המשיך איתן לפאריס. ב-1949 עלו לישראל - עם הליפסטיק. היום הוא ב"יד ושם" - לתמיד.
היא נולדה בקרקוב בשם מרילה שפרלינג. אביה, הנריק, בעל בנק, נרצח בגטו קרקוב. אחיה הצעיר נרצח באושוויץ. את המלחמה העבירה עם אמה רוזה. "בכל פעם שהפרידו בינינו היא ברחה. היא היתה מקבלת מכות, אבל מוצאת דרך ומצטרפת אלי", סיפרה.
לכתבה בעיתון "הארץ"