פרופ' משה בר רצה להבין איך אנחנו מפענחים את מה שהעיניים רואות. השאלה הפשוטה הזאת הולידה קריירה אקדמית מבריקה, הפכה אותו לאחד המדענים הבולטים בחקר המוח והצליחה לפתור תעלומה ותיקה במיוחד.
המטרה היתה לבדוק איך רושם ראשוני משפיע מבחינה נוירולוגית ופסיכולוגית. הוא הכניס אנשים למעבדה, הציג להם תמונות של פרצופים במהירות גבוהה, ושאל אם האנשים האלה אמינים או לא. התשובות שלהם הושוו לאלו של קבוצת הביקורת, שקיבלה כמה שניות להתמקד בכל תמונה. הוא קיצר בהדרגה את משך הזמן שבו הציג לנחקרים את התמונות, עד שהגיע לתשובה הבלתי נתפסת: אדם זקוק ל־39 אלפיות שנייה כדי לקבוע דעה על משהו - למשל, אם הוא אמין.
מה המוח מספיק לקלוט ב־39 אלפיות שנייה?
"זה מספיק לרושם ראשון. במחקר אחר הראינו אקדח מטושטש, ואנשים אמרו שזה אקדח או מייבש שיער או מקדחה. במקום לחשוב על 100 אלף אפשרויות, הם הצטמצמו לאחד משלושת הדברים האלה. הרבה פעמים הם לא מסוגלים לומר אם זו היתה תמונה של זכר או נקבה, אבל על סמך מעט מאוד אספקטים כלליים הם קובעים רושם".