אנדרו ג'ייקובס ואדם סנצ'ורי, גרדיאן
למרות דרישותיה של החברה הסינית, הדוהרת קדימה ללא מעצורים, הרעיון הקונפוציאני על מסירות ילדים להוריהם טבוע עמוק בחברה הסינית. המסורת מכתיבה שילדים יתגוררו עם הוריהם וידאגו להם בזיקנתם, נוהג שלאורך ההיסטוריה סיפק להורים רשת ביטחון. ואולם, מנהג זה נשחק במהירות, ככל שהאנשים נאלצים להתמודד עם הנטל הלוגיסטי והכספי הכרוך בטיפול בהוריהם המבוגרים.
נטל זה נעשה מאתגר במיוחד בשנים האחרונות, בשל מדיניות תכנון המשפחה שהוחל בה בסוף שנות ה‑70, ולפיה הורשו משפחות להוליד רק ילד אחד. אחת התוצאות, אומרים דמוגרפים, היא המספר האדיר של "קנים ריקים" שבהם חיים אזרחים מבוגרים שילדיהם בנו את בתיהם בערים רחוקות. בהתאם למספרים של המשרד לנושאים אזרחיים, "הקנים הריקים" האלה הם כעת יותר מ‑50% מבתי האב בכל סין. בכמה אזורים עירוניים הם מהווים אפילו 70%. ב‑2011 פרסמה סוכנות הידיעות הרשמית שינחואה דו"ח, שלפיו כמחצית מ‑185 מיליון המבוגרים מעל לגיל 60 חיים בנפרד מילדיהם, תופעה נדירה עד הדור הנוכחי.
לכתבה בעיתון "הארץ"
בסין מנסים להתמודד עם בדידות האוכלוסיה המזדקנת
ראה גם :