זרימה : הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית , הוצאת אופוס 2012
ספר זה מסכם בלשון פשוטה עשרות שנות מחקר על ההיבטים החיוביים של החוויה האנושית - הנאה, יצירתיות, תהליך ההשתתפות המלאה בחיים המכונה זרימה (FLOW).
הספר המתורגם לעברית (2012) אינו נמנה על הספרים שמעניקים טיפים לחיי אושר. משימה זו בכל מקרה אינה אפשרית, מאחר שחיים מאושרים הם יצירה אינדיבידואלית שלא ניתן להעתיק ממתכון. במקום זאת מנסה ספר זה להציג עקרונות כלליים בליווי דוגמאות מוחשיות של אנשים שיישמו עקרונות אלה, ובכך הפכו חיים משעממים וחסרי משמעות לחיים מלאי הנאה. בדפים אלה אין הבטחה לקיצורי דרך, אולם קוראים המעוניינים בכך יגלו שניתן להם די והותר מידע שיאפשר להם לעבור מתיאוריה לביצוע.
מטרת הספר היא להשתמש בכמה מכלי הפסיכולוגיה המודרנית כדי לחקור מתי אנו חשים הכי מאושרים. אם נוכל למצוא את התשובה לכך, אולי נוכל בסופו של דבר לנהל את חיינו באופן שהאושר ייקח בהם חלק גדול יותר.
למידע נוסף על הספר
פרופסור מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי
פסיכולוג ופרופסור למינהל עסקים; מנהל המרכז למחקר איכות החיים באוניברסיטת קלרמונט.
צ'יקסנטמהיי חשב על משמעות האושר עוד מימי ילדותו בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה. המחקרים והתיאוריות שלו בפסיכולוגיה של זרימה - החוויה המיטבית גרמו למהפכה בתחום, ואומצו על ידי מנהיגים רבים ובכירים בצמרת הניהול הבינלאומית.
צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי כתב כמה ספרים מצליחים על התיאוריות שלו וביניהם רב המכר זרימה: הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית; The Evolving Self: A Psychology For The Third Millennium; Creativity; ו־Finding Flow.
הוול סטריט ג'ורנל מנה ספר זה בין ששת הספרים "שצריך להיות בכל ספרייה ראויה לשמה".
מתוך הקדמת הפרק הראשון. מאת: פרופסור מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי. הוצאת אופוס, 2012
"בניגוד לסברה הרגילה, הרגעים הכי טובים בחיינו לא מתרחשים בעתות של חוסר פעילות, פתיחות ושלווה - אף שגם חוויות כאלה עשויות להיות מהנות, אם עבדנו קשה להשיגן. הרגעים הטובים ביותר מתרחשים בדרך כלל כשהגוף והנפש שלנו נמתחים עד קצה יכולתם במאמץ שנובע מרצוננו החופשי להשלים מלאכה קשה ורבת ערך. חוויה מיטבית, אפוא, היא משהו שאנו עושים. עבור ילדה זה עשוי להיות הנחה באצבעות רועדות את הקובייה האחרונה במגדל שבנתה, שגובהו רב מכל מגדל שבנתה עד כה; עבור שחיין, זה עשוי להיות הניסיון לשבור שיא; עבור כנר זהו ביצוע מושלם של יצירה מוזיקלית מורכבת. לכל אדם יש אלפי אפשרויות, אתגרים המובילים לצמיחה.
חוויות אלה אינן בהכרח נעימות בעת התרחשותן. ייתכן ששריריו של השחיין דאבו במהלך המשחה הבלתי נשכח, ייתכן שריאותיו איימו להתפוצץ וייתכן שראשו היה סחרחר מרוב תשישות - ועם זאת אלה עשויים להיות הרגעים הטובים ביותר בחייו. תפיסת פיקוד על החיים לעולם אינה קלה, ולעתים היא גם מכאיבה. אך בטווח הארוך מובילה החוויה המיטבית לתחושת שליטה - או טוב מכך, לתחושת השתתפות בקביעת תוכן החיים - המתקרבת לפרשנות הרווחת של אושר יותר מכל דבר אחר שביכולתנו לדמיין."
במהלך מחקריי ניסיתי להבין במדויק ככל האפשר איך חשים אנשים בעת הנאה עצומה, ולמה. מחקריי הראשונים כללו כמה מאות "מומחים" - אמנים, ספורטאים, מוזיקאים, אלופי שחמט ורופאים מנתחים - במילים אחרות, אנשים שמשקיעים את זמנם בפעילות החביבה עליהם. מתיאוריהם את התחושות שמתלוות לפעילויות פיתחתי תאוריה של חוויה מיטבית, המבוססת על עקרון הזרימה - המצב שבו אנשים שקועים כל-כך בפעילות עד שלשום דבר אחר אין חשיבות בעיניהם; החוויה עצמה מהנה כל-כך עד שימשיכו בה אפילו במחיר כבד, לשם העשייה בלבד.
בעזרת מודל תאורטי זה ראיין צוות המחקר שלי באוניברסיטת שיקגו, ואחרי כן גם עמיתים מכל רחבי העולם, אלפי אנשים בעלי מקצועות שונים. מחקרים אלה הראו שהחוויה המיטבית מתוארת באותו אופן בפי גברים ונשים, בפי צעירים ומבוגרים ובפי אנשים בעלי רקע תרבותי שונה. חוויית הזרימה אינה ייחודית לבני המעמד הגבוה בעולם המתועש. היא תוארה כמעט באותן מילים בפי נשים זקנות מקוריאה, מבוגרים מתאילנד ומהודו, צעירים מטוקיו, רועים משבט הנוואחו, איכרים מהאלפים האיטלקיים ופועלים מפסי הייצור בשיקגו.
בהתחלה כלל מאגר המידע שלנו ראיונות ושאלונים. כדי להגיע לדיוק מרבי הוספנו עם הזמן שיטה חדשה למדידת איכות החוויה האישית. בשיטה זו, המכונה שיטת איסוף החוויות, אנו מבקשים מאנשים לשאת עליהם זימונית במשך שבוע ולכתוב איך הם מרגישים ומה הם חושבים בכל פעם שהזימונית מצפצפת. הזימונית מופעלת באות רדיו כשמונה פעמים ביום, במרווחי זמן אקראיים. בתום השבוע יש לכל נבדק רשימה רציפה, מעין סרט כתוב של חייו שנוצר מקטעים נבחרים של הרגעים המייצגים. בשלב זה נאספו כמאה אלף מצבורי חוויות כאלה מכל רחבי העולם. המסקנות בספר הזה מתבססות על המידע הזה.
מחקר הזרימה שהתחלתי באוניברסיטת שיקגו התפרש לעולם כולו. חוקרים בקנדה, גרמניה, איטליה, יפן ואוסטרליה לקחו על עצמם להמשיך את המחקר. האוסף הנרחב ביותר של מידע בנושא מחוץ לשיקגו נמצא כיום בחוג לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מילאנו, איטליה. מושג הזרימה משמש פסיכולוגים שחוקרים אושר, סיפוק ומוטיבציה; סוציולוגים שרואים בו את ההפך מאנומיה וניכור; אנתרופולוגים שמתעניינים בתופעת התסיסה הקולקטיבית ובטקסים. כמה מהם הרחיבו את משמעות הזרימה בניסיון להבין את האבולוציה של המין האנושי, ואחרים בניסיון לשפוך אור על חוויות דתיות.
אבל זרימה אינה רק נושא אקדמי. שנים ספורות לאחר פרסומה כבר יושמה התאוריה במגוון סוגיות מעשיות. בכל מקום שבו המטרה היא לשפר את איכות החיים, תאוריית הזרימה יכולה להצביע על הדרך. היא העניקה השראה לתוכנית לימודים ניסויית בבתי ספר, להכשרת מנהלים, לתכנון מוצרים ושירותי פנאי. זרימה מהווה בסיס לרעיונות ולשימושים בפסיכותרפיה קלינית, בשיקום נוער עבריין, בארגון פעילויות בבתי אבות, בעיצוב תערוכות ובריפוי בעיסוק של נכים. כל זה קרה בשתים-עשרה השנים שעברו מפרסום המאמרים הראשונים על זרימה בכתבי עת אקדמיים, ונראה כי השפעתה של תאוריה זו רק תתחזק בשנים הקרובות.
מתוך הקדמת הפרק הראשון. מאת: מיהַי צִ'יקסֶנְטְמְהַיִי. הוצאת אופוס, 2012
למידע נוסף על הספר
הרצאות : TED מיכיי צ'יקסנטמכיי שואל "מה עושה את החיים לכדאיים לחיות?"
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 