רגע לפני מלחמת העולם השנייה שלחו בני נוער יהודים חיבורים אוטוביוגרפיים לתחרות. השנה קובצו עשרים מהם בספר "עלילות נעורים".
שגיא גרין
"התחרות על האוטוביוגרפיה המעולה של צעיר יהודי", שאירגן מכון ייוו"א ( המכון המדעי היהודי) בשנים 1932, 1934 ו-1939 בפולין. יותר מ-600 חיבורים אוטוביוגרפיים כאלה נשלחו לתחרות הזאת, שפרסים כספיים למנצחים הובטחו בצדה. הצעירים הללו, בני 16 עד 22, התבקשו לספר על חייהם בבית, בבית הספר, בקהילה שבקרבה חיו, במסגרת הדתית, התנועתית או הפוליטית שבה נמצאו. מארגני התחרות דרשו מהם דיוק ודרשו מהם כנות. אכן, אם יש משהו העובר כחוט השני בכל האוטוביוגרפיות הללו הוא גילוי לב. כנות מוחלטת, מכאיבה לפעמים, שותתת דם: נערה אחת מספרת איך מרוב קנאה רצתה במותה של אחותה התינוקת כשזו רק באה לעולם; אחר מספר על ההתעללות הנפשית והגופנית שגרם אביו לו ולאחיו, ואחרת מספרת על הכאב שאחז בה לנוכח ההכרה כי העוני שהיא שרויה בו לא יאפשר לה עוד להגשים את חלומה לצאת וללמוד.
יש כאן חשיפה כמעט טוטאלית של רגשות זעם ותסכול, אין אונים ואין מוצא. אך גם תחושות של אהבה וכמיהה רומנטית ותשוקה מינית נמסרו בישירות: הכל על השולחן, הכל על הדף. כל הכותבים הרי היו בגיל הנכון לחשיפה אישית ורגשית מלאה וישירה שכזו, בוודאי לא הפריעה העובדה שהתחרות נערכה בעילום שם. וחלק מכותבי החיבורים חתמו בשם פרטי בלבד, בשם בדוי, או בשם עט. כך, בלי לגלות את שמם, אך עם גילוי כל השאר, נבנית ביוגרפיה אחר ביוגרפיה, תמונת עולמם המרתקת והמורכבת, עם כל החלומות והפחדים, הקשיים והמאוויים, היגון, ההומור והתעוזה של צעירים יהודים בפולין ובארצות אחרות באירופה, רגע אחד לפני מלחמת העולם השנייה, דקה אחת לפני שעולמם התהפך וחרב עליהם.
הפרופ' אברהם נוברשטרן והד"ר עידו בסוק קיבצו, ערכו ותירגמו 20 מבין כ-370 חיבורים ששרדו בדרך נס את מלחמת העולם השנייה, והוציאו אותם השנה לאור בעברית בספר שכותרתו "עלילות נעורים" (הוצאת מרכז זלמן שז"ר, בית שלום עליכם, אוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר יהדות פולין).
פעמים רבות בעת הקריאה בספר הזה עוצרים הקוראים ושואלים את עצמם: מה היה עולה בגורלם של אותם צעירים שובי לב אילו לא התחוללה השואה. זו ידיעת הסוף של ביוגרפיות-נעורים אלו שמעניקה להן את עוצמתן הטראגית והופכת אותן למסמך חשוב מאין כמוהו ולדפי עדות מצמררים ושוברי לב על עולם שלם שהושמד. גיליון יום השואה של "הארץ, ספרים" הוקדש השנה כולו לספר היחיד והמיוחד הזה
למאמר של עורך מוסף הספרים של עיתון "הארץ"
רשימות מעולם שאבד