ציפי קיכלר מחולון היא בתם של ניצולי שואה ממחנה פלאשוב. מוניקה הרטוויג מגרמניה היא בתו של אמון גות, המפקד הסדיסט של המחנה, שהונצח בסרט "רשימת שינדלר". לפני כמה שנים הן יצאו לפגוש זו את זו. האחת, נר זיכרון למשפחתה שנספתה. השנייה, נושאת על מצחה אות קין. המפגש היה כואב ומצמרר.
מוניקה הרטוויג מתגוררת בדרום גרמניה. היא נשואה בשנית ואם לבת כגיל 25 מנישואיה ראשונים. הבת מאושפזת במוסד, והרטוויג מגדלת את נכדה בן החמש. הנכד נקרא, לא ייאמן, על שם אביה של הרטוויג בתוספת שם יהודי: דוד-אמון. מטען כבד על כתפיו של ילד בן חמש.
הרטוויג עצמה גדלה בחיק משפחה שבה נחשב האב אמון גות לגיבור, גם בבית אמה בגרמניה וגם בבית משפחתו של גות בווינה גות היה בנו ויחיד של מו"ל וינאי) דיברו עליו בהערצה. על הקיר בבית ילדותה היה גלוי תצלום שלו, שהקפידו לגזור ממנו כל זכר למדי האס.אס
קישור ישיר
בתו של אמון גות' מול בת ניצול. פלשוב
האס אס האוסטרי היה ארגון בלתי חוקי לפני האנשלוס (איחוד אוסטריה עם גרמניה) ב-1938 ולא ידוע רבות על פעולותיו. אבל אמון גות היה אחד מקציניו ועדויות נוספות שנאספו ע"י יד ושם מגלות שקציני האס אס האוסטרים היו אכזריים במיוחד .
מפקד המחנה פלאשוב היה אמון גות' (מבטאים געעעת'. נשמע כאילו שאומרים "בעע"). אמון גות' היה פסיכופאת. הייתה לו וילה שהשקיפה אל שטח המחנה, מתוכה נהג לירות באסירים עם רובה צלפים. רכוב על סוס ומחזיק רובה ציד, הוא היה נוהג לצאת לצוד בבקרים - לצוד אנשים. היו לו שני כלבי תקיפה שאומנו במיוחד לנשוך אסירים באזורים רגישים ולקרוע את המעיים שלהם.
תחת פיקודו, נהרגו במחנה פלאשוב כ-8,000 איש, בערך חצי מהם יהודים.
מחנה פלאשוב פעל מיוני 1942 עד ינואר 1945. באפריל 1943, לאחר חיסול גטו קראקוב, הובאו כ-6,000 יהודים למחנה. בספטמבר 1943 הובאו כ-2,000 יהודים למחנה מגטו טרנוב. בינואר 1944 כ-1,300 יהודים, בעיקר נשים, הובאו מהונגריה. בתקופה מסויימת הגיע מספר אסירי המחנה ל-20,000. בהתחלה עבדו האסירים במפעלי מתכת וזכוכית וכן בייצור בגדים, במפעלים של חברות גרמניות. לאחר מכן התנאים הורעו, והם נאלצו לעבוד בעבודות פרך במחצבת האבנים. במרץ 1944 נשלחו חלקם למוות באושוויץ, וחלקם למחנות הריכוז מטהאוזן, שטוטהוף ופלוסנבורג. לקראת סיום המלחמה ניסו הגרמנים לטשטש את הזוועה, וציוו על קבוצות יהודים במחנה לשרוף כ-9,000 גופות שהוצאו מתוך 11 קברי אחים. בסוף 1944 רק 600 אסירים היו עדיין בחיים. המחנה חוסל באוקטובר 1944. מפקד המחנה נידון למוות על ידי בית המשפט בקראקוב ב-1946.
למידע נוסף על פלאשוב באתר יד ושם