חייקה קלינגר הייתה "נידונה לחיים". היא נבחרה על ידי חבריה בטרם קרב לשרוד אחריהם, על מנת לכתוב את קורותיהם ולהבטיח את זיכרונם.
במחברות שכתבה במחבוא בפולין תיעדה את קורות הארגון היהודי הלוחם בבנדין ובווארשה. היא כתבה בסערת נפש כאשר סיוטי הגירושים, מות חבריה, העינויים שעברה בידי הגסטאפו וההכרה בארעיות קיומה מתרוצצים בנפשה. מילותיה נעשו לתיאור נוקב, חושפני וחסר פשרות של מהלך המאורעות.
בבואה לארץ במארס 1944, כראשונת העדות למרד הגטאות, עוררה גל זעזוע בשומעיה בקבעה נחרצות: "במקום שגווע כל העם - שם צריך לגווע האוונגרד שלו". היא הטיחה מילים קשות בפעילים ציוניים ששיתפו פעולה עם הגרמנים במסגרת היודנראט, ובהנהגת היישוב שלא עשתה די לעזרת הנצורים בגטאות.
חייקה קלינגר ניסתה לבנות לה חיים חדשים כחברת קיבוץ, אך כוחה לא עמד לה. באפריל 1958, ערב יום השנה למרד הגטאות, שלחה יד בנפשה. יומניה יצאו לאור כשנה לאחר מותה, מקוצצים וערוכים ברוח "משואה - לתקומה", שהשמיטה מהם את הכאב החריף, את הביקורת הנוקבת ואת התסכול והזעם.
קישור להוצאה לאור , ידיעות ספרים.
* נידונה לחיים - אביהו רונן. ביוגרפיה של חברת הארגון היהודי הלוחם בבנדין ובורשה, חייקה קלינגר, שנכתבה בידי בנה. קלינגר שנתפסה ועונתה על ידי הגסטפו, הגיעה לארץ בשנת 1944 וזעזעה את הישוב בעדותה, ובביקורת הנוקבת ששהשמיעה על הנהגת היישוב והפעילים הציוניים ששיתפו פעולה עם הגרמנים במסגרת היודנראט. קלינגר, שניסתה לבנות לה חיים חדשים בארץ כחברת קיבוץ, אוניברסיטת חיפה, ידיעות ספרים, 630 עמ', 118 שקלים.