הם זוכרים לטובה את ערכי השוויון והשיתוף שעליהם התחנכו, אבל את המימוש העצמי הם היו חייבים לעשות דווקא בזירה העסקית; חלקם גילו שהמרחק בין השניים לא כל כך גדול.
הם למדו את קרל מרקס, ציטטו את א.ד גורדון, דיקלמו את ברל כצנלסון וקראו את פושקין. גיל ההתבגרות עבר עליהם בתוך גבולות הקיבוץ - בשדות וברפתות, במפעלים ובמטעים, במדשאות ובחדר האוכל של המסגרת הקהילתית.
כיום הם נושאי תפקידים בכירים בשוק החופשי, נמצאים בטבורו של עולם קפיטליסטי תובעני והישגי, סוגרים עסקות במיליוני דולרים ונהנים ממשכורות יפות ומבונוסים. את מזכיר הקיבוץ ואת אסיפות החברים הם החליפו בישיבות דירקטוריון, בבעלי מניות ובמשקיעים. באמצעות מצגות מהוקצעות בפגישות חשובות הם מקדמים מיזוגים ורכישות, ומציגים תשואות ורווחים. הם גדלו והתחנכו בקיבוצים שונים וכיום הם בני 36-70, חלקם עדיין חברי קיבוץ וחלקם נהפכו לאנשי עיר לפני שנים רבות.