נטע אחיטוב
במדינת בהוטן החליטו שכסף וצמיחה כלכלית זה לא מספיק - אנשים צריכים גם להיות מאושרים. בראיון ראשון לעיתון ישראלי מסביר ראש ממשלת בהוטן איך מקבלים החלטות בעזרת "מדד האושר הגולמי", ולמה מדדים כלכליים רגילים לא מספרים את כל האמת
ראשיתה של ההתמודדות עם ההבנה כי התמ"ג ושאר מדדי הצמיחה הכלכלית הם יותר מזיקים מאשר מועילים, נולדה בממלכה קטנה בינות להרי ההימלאיה.
ב-72', הוכתר ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק כמלך הרביעי של בהוטן, מדינה בת 700 אלף תושבים הממוקמת בין סין להודו. למלך וואנגצ'וק נמאס לשמוע שמדינתו נמצאת בתחתית דירוג התמ"ג העולמי, והוא יצא בהצהרה, שהיתה נועזת לשנות ה-70. התמ"ג, הוא אמר, אינו מדד ראוי להביט דרכו על העולם מהסיבה הפשוטה שהוא מתעלם מהרכיב החשוב ביותר בחייהם של בני אדם - האושר.
לצורך כך, הוא ייסד את מדד "האושר הלאומי הגולמי", אל"ג (Gross national happiness), מדד אלטרנטיבי לדירוג מדינות וכלי שבאמצעותו ניתן לבדוק את ההשלכות של תוכניות פיתוח שונות על הנוגעים בדבר. האל"ג יוצא מנקודת הנחה שפיתוח נכון של חברה אנושית מתרחש רק כאשר צמיחה כלכלית הולכת יד ביד עם צמיחה רוחנית. "כל אדם שואף להיות מאושר", הוא קבע, "לכן, ממשלה טובה היא כזו שבשטח השיפוט שלה חיים כמה שיותר אזרחים המגדירים עצמם מאושרים".
למאמר בעיתון "הארץ"
ממלכת האושר