נופי זיכרון, מאת רות קלוגר, תירגמה מאנגלית סמדר מילוא, הוצאת יד ושם, המכון הבינלאומי לחקר השואה, 2010, 275 עמודים .
"נופי זיכרון", ספרה יוצא הדופן בסוגו של רות קלוגר - ספר כן, ישיר עד כדי בוטות, שמביא מעבר לסיפור האוטוביוגרפי תובנות שלא תמיד קל לעכלן, נכתב פעמיים.
רדופה על ידי מותם של אביה הרופא ואחיה למחצה שהיה נערץ עליה, לא יכלה להתמודד עם המחשבה שהומתו בגז. "דחיתי בעקשנות את המחשבה הזאת ודמיינתי לי שהוא התאבד ברכבת, שהרי היה רופא ומן הסתם היו לו בכיסו גלולות רעל". אביה, שנמלט לבדו מווינה לצרפת, נמסר על ידי הצרפתים לגרמנים ונשלח מדראנסי לאושוויץ. לשם הגיעה גם היא עם אמה, לאחר שהייה ממושכת בטרזין, שקלוגר אינה מחשיבה כגטו, אלא כמחנה ריכוז.
לסקירה של רות אלמוג בעיתון "הארץ" " , מדור ספרות ותרבות