כאשר החליט דני בויל לעבד לקולנוע את סיפורו האמיתי של בחור שנאלץ לגדוע לעצמו יד כדי להציל את חייו, הוא רצה להעביר את הצופים, עד כמה שאפשר, את החוויה שאותו צעיר עבר. ראיון עם הבמאי של "127 שעות", עם עליית הסרט בישראל.
כמעט שמונה שנים חלפו מאז שארון ראלסטון, שעליו מבוססת דמותו של גיבור הסרט "127 שעות" שמגיע היום לבתי הקולנוע בארץ, יצא שופע ביטחון עצמי לטייל בקניון בלו-ג'ון ביוטה, ארצות הברית. כמעט שמונה שנים עברו מאז שנדרש לגייס את כל תעצומות הנפש שלו, כישורי ההישרדות שלו והאומץ הבלתי רגיל שבו ניחן, כדי לחלץ עצמו מהמצוקה שאליה נקלע בקרקעית אותו קניון, זמן קצר לאחר מכן.
סלע כבד שצנח עליו מחץ את ידו מבלי שיכול לחלץ אותה, והוא מצא עצמו לכוד, נטול יכולת תנועה ומשולל כל יכולת לתקשר עם העולם החיצון. שישה ימים הוא שהה שם. המים והמזון שהיו ברשותו אזלו והוא היה על סף התייבשות, על סף מוות. לבסוף החליט שכדי לצאת משם בחיים, אין לו ברירה, הוא חייב לקטוע את ידו.
קישור לכתבה של נירית אנדרמן בעיתון "הארץ"
איך זה מרגיש לגדוע לעצמך את היד?