קטע אחד קצר בעיתון "הארץ" שכתבה הסופרת שהם סמיט מאפיין את בעיות ההתבגרות של נערות בעידן שלנו יותר מכל מאמר מלומד. בדיוק הדיאלוג היומיומי בין נערות מתבגרות ל אמא למתבגרת.
בדרך כלל המרד הוא נגד האמא ולא נגד האבא. בגיל ההתבגרות הופכת ההזדהות עם קבוצת השווים למרכיב הזהות העיקרי והחשוב ולכן העימותים עם ההורים בבית מתחזקים. יש פסיכולוגים הסבורים כי בעשור האחרון יש נטייה לתובענות יתר של בנות מתבגרות מול האמהות , תופעה שלא היתה ידועה לפני כמה עשורים. עם זאת , התופעה כמעט נעלמת עם הגיוס לצה"ל של הבנות. אצל רוב הצעירות מסתיימת תקופת משבר הזהות כשהן מגיעות לכיתות האחרונות בבית הספר התיכון. בדרך כלל המרד הוא נגד האמא ולא נגד האבא.
ויכוחים בין הורים למתבגרים, והתרחקות, משקפים את רצון הילד להתרחק כדי לעצב זהות עצמית, אך לאחר תקופת הקונפליקט הזו יש ביסוס של יחסים חדשים בין ההורה למתבגר הבוגר.
הורים אוטוריטטיביים - שמעניקים חום ותמיכה, אך גם גבולות ברורים, פחות סביר שלילדיהם יהיו בעיות לאורך זמן; הורים אוטוריטארים - נוקשים מדי או מתירנים מדי - סביר שלילדיהם יהיו יותר בעיות נפשיות והתנהגותיות
אמא, למה את לא מקשיבה?
יום ראשון 01 באוגוסט 2010 מאת: שהם סמיט
ראה גם :
יחסי אמא ובת: יש לך ביץ' קטנה בבית ?
נוער 2009
פסיכולוגיה של גיל ההתבגרות
תאוריות מאפייני גיל ההתבגרות
מתבגרים