יש בעולם מדדים שונים להשוואה בין מדינות , כגון תל"ג ואחרים, אך אלו מספקים ראייה שטחית למדי על אופי התרבות והחברה המקומית. אחת הדרכים לחקור ולהבין יותר לעומק את התנהגותם של מדינות ועמים הוא באמצעות מדד הנקרא הימנעות מאי-ודאות.  מצבי אי-ודאות הם ביסודן מפתיעים ובלתי צפויים וחברות שמרניות מתקשות להתמודד איתן. אם שואלים מדוע סינגפור התקדמה יחסית מהר יותר ממדינות אחרות בתחום הכלכלי, החינוכי והטכנולוגי הרי זה בזכות היותה חברה בה מדד אי הודאות נמוך, כלומר , הם מוכנים לשינויים תמידיים ורואים בכך אתגר . כך גם בריטניה , אבל מדינה כמו יוון השייכת למדינות שנקלעו לאחרונה למשבר כלכלי שייכת , שלא במפתיע, לתרבות בה מדד ההימנעות מאי-ודאות גבוה למדי . ישראל, נמצאת במקום טוב באמצע הטבלה של המדינות שנבדקו . כלומר, אנו לא להוטים לתפקד במצבי חוסר ודאות כמו סינגפור או בריטניה, אבל עדיין מצבנו היחסי טוב בהשוואה ליוון ולגרמניה.

 הימנעות מאי-ודאות (Uncertainty avoidance) - המידה בה חברה משפיעה על חבריה להתמודד עם מצבי סיכון וחוסר ודאות. עד כמה הארגון ומי שעובד בו יכול לחיות בתנאים של חוסר וודאות, עמימות, מצבים לא סגורים. בחברה בה ההימנעות נמוכה, סבלניים יותר לסיכונים ומכבדים דעות והתנהגויות שונות. בחברות הנמנעות מחוסר וודאות חשובים יותר החוקים והכללים. מדינות המתאפיינות במדד הימנעות מאי-ודאות גבוה: גרמניה, יוון, פורטוגל וגואטמלה. ובמדד הימנעות מאי-ודאות נמוך: סינגפור, בריטניה, דנמרק, שוודיה והונג קונג.

 ההיבט של ארגונים ותאגידים: "הימנעות מאי- וודאות" מתאר את היחס של ארגונים למצבי חוסר וודאות, ארגונים אשר אינם מאוימים ע"י ערך זה, כלומר מוכנים לאי-וודאות רבה, מעודדים יצירתיות, מאפשרים לחברי הארגון חופש פעולה ונתפשים כ"גמישים" יותר בחוקיהם, בעוד שארגונים בעלי דרגה גבוהה של הערך יגלו חוסר גמישות לחרוג מן הכללים ומהמקובל.

 מקור :Uncertainty Avoidance

 Risk Averse Trade Cultures

XII. Uncertainty avoidance

 ראה גם : ויקיפדיה בעברית