תשוקת החלוצים , בעז נוימן , הוצאת עם עובד , 310 עמודים 2009 אם לדבר בהכללות על חלוצי העלייה השנייה אפשר לומר שבאופיים הם היו אינדיווידואליסטים אף שהאמינו ביחד; הם מאוד עסקו בעצמם אף שחשבו במסגרת של אחריות לעם היהודי ולאנושות כולה.
נוימן מדגיש, כי החזון החלוצי ניזון ממקורות עמוקים יותר ממה שמתגלה בתיאור הצרכים והמצבים שלפניהם עמדו היהודים במאה ה-20. גילוי סדקים חדשים בהוויית הגלות וגילוי ממדים חדשים בארץ ישראל עומדים במרכז החוויה החלוצית. הגלות התגלתה כמאותתת חורבן והשיבה לארץ ישראל - כמהפכה חברתית עמוקה
סקירת ביקורת על הספר בעיתון "הארץ"
ההיסטוריון בעז נוימן הגיע ישר מהאינתיפאדה השנייה לחקור את המסורת החלוצית. המצב הפרדוקסלי של המפעל הציוני בראשית ימי הטרור החדשים עורר אותו כנראה לשאול על המסורת הזאת ושורשיה. הוא ביקש לשחרר אותה מתלות באינטרסים כלכליים או פוליטיים. לא צרכים נשקלים במאזני ניצחון או תבוסה, אלא תשוקה חופשית ליצירה, להסרת קליפות הגולה וקריאת דרור לרצון לשיבה אל הטבע והשפה, אל האדמה ואל העבודה, שצונזרו במשך דורות.
כוחה של יצירה זו טמון בכך שאין היא מתוחמת ונשקלת, אלא נעשית מתוך דחף קיומי שאינו נשקל במאזניים אנליטיים רגילים. לא של כלכלה ולא של פוליטיקה. המחבר מנסה להבין איך קרה ששיקולים פוליטיים, כלכליים, אינטרסנטיים גלויים ובעלי עוצמה כה רבה לא הצליחו לגבור על הרצון להמשיך להיאבק על חזון, גם כשלא היה נראה כי הוא בר מימוש. ...
קישור
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 