להתערב או לא להתערב במריבות האחים?
כל הורה צריך לקבוע את האני מאמין שלו ואת הגבולות שלו בנושא מריבות. יחד עם זאת, חשוב לבחון את דפוסי המריבה של ההורים כדי לא לבוא בדרישות להתנהגות שונה של הילדים מהדוגמא הניתנת להם בבית. זה, לא יצלח אף פעם.
מצד אחד, הורים שמתערבים במריבה בין האחים, בדרך כלל מעצימים אותה. לפני שיופרדו, מנסה כל אחד מהילדים לצבור עוד נקודות זכות במלחמה. אחר כך, כל אחד מנסה להצדיק את עצמו בצעקות רמות יותר והסיטואציה ממשיכה להיות קשה. אז אולי הורים לא צריכים להתערב? מצד שני, אם הורים קובעים שלא מכים, אזי אי התערבות משדרת מסר כפול כי אין אכיפה, לכן אולי הם כן צריכים להתערב. מצד שלישי, ילדים קטנים עוד לא רכשו מיומנויות אחרות לפתרון קונפליקטים. אם ההורים לא יתערבו וידריכו אותם, איך הם ילמדו גישות אחרות? אדלר אומר שבמידת האפשר לא כדאי להתערב במריבה, כדי שכל ילד ילמד מה המגבלות שלו, מה מחיר הקונפליקט ואיך לתפור את הבעיה. לפי גישה זו, ילדים לומדים מהו כוח, משא ומתן, הסכם ופשרה, מתי לעמוד על שלהם ומתי לוותר, ועם מי כדאי יותר לעמוד על שלהם וכו'. הדרך שבה דוגל כותב המאמר ושאותה הוא מעביר להורים שבאים לייעוץ, היא לאפשר לילדים לריב (בלי מכות). כשהילדים יותר קטנים, חשוב ללמד אותם דרכים חלופיות לריב. דרכים אלה בונות אצלם אינטליגנציה רגשית.
קישור
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 