נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על קשר אפשרי בין מיעוט שינה והתפתחות יתר לחץ דם. מחקרים אחרים הראו שיש עליה בלחץ הדם לאחר המנעות משינה או חסך בשינה, מה שיכול להצביע על כך שחוסר בשינה עלול לגרום לעליה בפעילות העצבית הסימפטית וליתר לחץ דם הנובע מכך.
נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על קשר אפשרי בין מיעוט שינה והתפתחות יתר לחץ דם. מחקרים אחרים הראו שיש עליה בלחץ הדם לאחר המנעות משינה או חסך בשינה, מה שיכול להצביע על כך שחוסר בשינה עלול לגרום לעליה בפעילות העצבית הסימפטית וליתר לחץ דם הנובע מכך. גליון השבוע של הארכיב לרפואה פנימית מביא מחקר שבא לבחון בצורה אוביקטיבית ולא ע"ס דיווחים של חולים או משתתפי מחקר כפי שהיה בעבר, תקפות הנחות אילו.
נתוני לחץ הדם נתקבלו מקרב 670 צעירים שהיו חלק ממחקר שבחן התפתחות מחלות כליליות בצעירים. לחצי הדם נבחנו בין השנים 2000 ו - 2001 ופעם נוספת בשנים 2005 ו - 2006.
נתוני השינה נתקבלו מתוך מדידה באמצעות אקטיגרפיה שהיא שיטה למדידה אוביקטיבית של תנועות במהלך שינה, באמצעות מכשור הנענד על האמה כעין שעון ,והמתעד שינויי תנודות מהן ניתן להקיש על שנת הנבדק או הפרעות בשינה. בדיקות אילו נעשו במשתתפי המחקר בשנים 2003 ו 2005. משתתפי המחקר היו בני 33 - 45 שנים.
535 משתתפים סיימו את המחקר.
43% מהמשתתפים ישנו פחות משש שעות מדי לילה ורק 1% ישנו באופן עקבי 8 שעות.
במהלך חמש שנות מעקב לחץ הדם הסיסטולי עלה ואילו לחץ הדם הדיאסטולי - ירד. נמצא קשר מובהק בין העליה בלחץ הדם למיעוט שינה. לכל הפחתה של שעה בשינה נמצאה הגברת הסיכון ליתר לחץ דם ב - 37%.
המסקנה המתבקשת היא שהפחתה בשינה עלולה לגרום לעליה בלחץ הדם. נקודת החולשה של המחקר היא העדר התיחסות להפרעות שינה כגון עצירת נשימה בשינה הידועה כתורמת לעליה בלחץ הדם.