ניו יורק טיימס
לא סתם תינוקות נולדים מתוקים כל כך. בספרה החדש, החוקרת שרה בלאפר הרדי טוענת כי היכולת של התינוק לחבב את עצמו על כל רואיו, והנכונות של אמו לתת לאחרים לטפל בו, עומדים בבסיס ההתפתחות האבולוציונית שלנו.
תינוק עשוי להיראות חסר אונים. הוא לא יכול ללכת, לדבר, לחשוב במונחים סימבוליים או לבצע בדק בית כללי במערכת הבנקאית במדינה. אבל ככל שמדובר ביכולת לחבור לאנשים אחרים, אין שום דבר שיכול להתחרות בתינוק הממלמל באושר. תינוק נולד עם הידיעה איך לכבוש את לב סובביו. חיוך חסר שיניים פה, צרחה מוזיקלית שם, ואפילו ציניקנים קשוחים מתרככים.
לדעתה של חוקרת הפרימטים שרה בלאפר הרדי, הכישורים החברתיים המעולים של תינוק רך נמצאים בבסיס הדבר שעושה אותנו לאנושיים. בעזרת היכולת שלו להשיג ולהבטיח את הטיפול הקשוב לא רק של אמו, אלא גם של רבים אחרים בסביבתו, תינוק מעודד רבות מההתנהגויות והרגשות שאנחנו מוקירים בעצמנו, ושלעתים קרובות מבדילות בינינו לבין בעלי אחרים אחרים - כמו למשל הנכונות לחלוק דברים עם אחרים, לשתף פעולה עם זרים, להרפות ממצב הדריכות הבסיסי שלנו, ולהרחיב את הטווח המצומצם של ה"אני", "עצמי", "שלי".
להמשך הכתבה בעיתון "הארץ"
ותודה לתינוקי שהביא את האנושות עד הלום
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 