הבסיס הביולוגי לגאונות

 רוב המחקרים מראים שלאנשים חכמים יש מוח גדול יותר, אבל הוא גדול רק בחלקים מסוימים של המוח (יש קורלציה חלשה למדי בין הגודל הכללי של המוח לאינטליגנציה). המוח של איינשטיין למשל היה גדול יותר באונה הפריאטלית (מאחורי העיניים) בשיעור של 15% בהשוואה למוחות של אנשים בעלי תפקוד קוגנטיבי נורמלי. החלק הזה של המוח אחראי בין השאר לחשיבה מתמטית וחזותית. האונות הקדמיות באופן כללי, נוטות להיות גדולות יותר אצל אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה.

לא רק גודל חלקים מסוימים במוח מעיד על אינטליגנציה אלא גם הכמות. כמויות גדולות יותר של חומר אפור ולבן נמצאה אצל אנשים אינטליגנטיים בלפחות עשרה חלקים שונים במוח (כולל שלושה באונה הפרונטאלית ושניים באונה הפריאטלית שמאחוריה). אצל מוסיקאים למשל, נמצאה צפיפות גדולה יותר של חומר אפור באיזור ברוקה, האחראי בין השאר לקישור בין ראייה חזותית להפעלה מוטורית של השרירים, בהשוואה לאנשים אחרים. הקישור הזה חשוב למוסיקאים המנסים לקרוא את התווים העומדים בפניהם ולנגן על פיהם.

קישור למאמר המלא של גיל  גרינגרוז